מדוע לשלב משהו כזה 'מוזר' בחיינו?

הסיבה שלי היא כי חיפשתי תשובה למשהו שהיה חסר לי בעולם שלי, חיפשתי לגשר על פערים מסוימים שחוויתי. פער בין מה שנאמר במצבים שונים לבין מה שאני חש ומרגיש כאמיתי. פער בין הצלחות והכישלונות כלומר לעיתים לא יכולתי להסביר או לראות קשרים ברורים בין עשייה לתוצאה, היו פרמטרים בלתי צפויים שהיה קשה לראות אותם מבעוד מועד. פערים אישיים ביני לבין עצמי ומערכות יחסים, בעיקר בין מה שיודע בראש, מרגיש וחש.

ה'אנזו' מקורו ביפן, אליה הגיע מסין והודו דרך מסע היסטורי מרתק.

התנועה

במהותו מבטא את התנועה שבבסיס כל הדברים. ולכן היכולת להתחבר לתנועה זו מאפשרת קרבה והבנה טובה יותר של מה שמתרחש בחיינו.

התרגול

האנזו מתורגל במזרח כתרגול 'רוחני – מעשי' ככלי להנכחה, ללמידת המציאות והאופן המיטבי לפעול בה. באופן טקסי הוא מתורגל על  ידי ציור של משיכת מכחול אחת, ללא הפסקה, המכוונת ליצירת רצף תנועתי תחושתי והנכחה מלאה – אותה אנו רוצים להיות מסוגלים להחיל בחיינו, ביום יום שלנו בהמלך העיסוקים הרבים שלנו.

כתפיסה הוא מהווה סמל ליקום, לירקות (emptiness) , ולקשר בינינו לרחב יותר.

המשמעות

במשמעות של מעגל החיים וההארה, הוא מתורגל ביפן במטרה לאפשר חיבור הרמוני בין המתרגל לעולם סביבו. לייצר ביטוי אישי, אותנטי ומצליח של המתרגל בחייו. הוא חובק בתוכו את דרך ה"זן", את הידע על "תנועה" ו"מרחב".  כיצד נעים, כיצד פוגשים כל דבר, יוצרים חופש ומציאות.

כש'האנזו' מופיע וזורם הרגש יכול להתקיים, משמעות הדברים מתבהרת, מופיעה ומתגשמת, משאבינו פנויים ומתמלאים.

הפרקטיקה

אני עובד עם ה'אנזו' ככלי עוצמתי לאבחון והבנת המציאות שלי. החיבור לאנזו מייצר קשב ייחודי ועמוק, ברמות של מידע, תחושות, רגשות, תפיסות, עובדות, הסקת מסקנות ועוד. ככלי המחבר אותי למה שקורה באמת ולא מאפשר להיות מוסח דעת. אני מבין את הכיוון של מצבים שונים, בעזרתו אני מקבל החלטות, משנה מצבים, יוצר, שומר על עצמי, מאזן וחש, חומל ומרגיש את סביבתי בנוכחות מלאה. ביחד עם זאת מתקיימת  תחושה של אחריות בריאה ויכולת להתמודד ולהשפיע על מצבי חיים מורכבים ולייצר הרמוניה בריאה וטובה עם חיי, מטרותי ומשימותי.